ההמראה ראשונה

<<<הפרק הקודם.

הלובי שנבנה סביב הפרויקט קרם עור וגידים חזקים עם כניסתו לתמונה של רפי איתן שאימץ את המהלך והגדיר אותו 'כבעל חשיבות עליונה' במטרה לפרק את הרשות הפלסטינית ולהחזיר את מדינת ישראל לשפיות מהסחרור הנוראי אליו נקלעה עקב הסכם אוסלו.

בהיותו אחד מעמודי התווך של מדינת ישראל נחשף רפי איתן למציאות מבהילה בצמרת כתוצאה מהכלבת הערבית בה לקתה המערכת, ניסיונו העשיר ורב השנים בעולם הצללים הקנה לו כישורי על ביכולות זיהוי משברים אנושיים וערכיים.

חוסר היכולת של ישראל להשתחרר מכבלי ההסכם עקב מחויבויות בינלאומיות היה בעוכריה, התקווה הייתה שהמהלך עם ג'עברי יוציא את הערמונים מהאש.
לכן הפרויקט זכה לכל גיבוי אפשרי.

כשאני מציין כל גיבוי אפשרי אני מתכוון לשורות הבאות שלאחריהן אתם תחליטו אם נשאר משהו...

1. כשבכיר מאוד במנהל האזרחי הפועל לפי קונספציית שת"פ עם הרשות הפלסטינית הביע התנגדות עקשנית אקטיבית למהלך הוא עמד לפני פיטורים בתוך ימים.

כדי לזכות בכספי הפנסיה העתידית הוא הגיע אל ביתו של השיי'ח לבקש סליחה והפך לתומך נלהב.

השייח מעניק תעודת הוקרה וכבוד לרמת"ק חברון, אבי ביטון

2. הצעות פרויקטים כלכליים מגורמים מדינתיים ומיליארדרים בינלאומיים ליצירת מוקדי תעסוקה לעשרות אלפי בני משפחת ג'עברי ובני בריתם החלו לזרום בהיקפים בלתי נתפסים שאותם אפרט בפוסט הבא.

3. מפגשים שבועיים עם חברי קונגרס אמריקאים וחברי פרלמנט אירופיים הפכו לדבר שבשגרה.

4. שלוש מאות אלף דולר קיבל השיי'ח ממני במזומן ב 10 פעימות, אלו היו כספים שהועברו לעמותת 'ברית הדרום לשלום' ע''י תורמים מהארץ ומח"ול , בכספים נבנתה חוותו הגדולה של השיי'ח ופרויקט חקלאי על אדמותיו בצומת זיף כדי ליצור מקומות עבודה לנאמניו הקרובים, אבל זה היה הפינאטס של הפינאטס שחיכה מעבר לפינה.

5. ניהול ואחזקת קו המים של חברת מקורות העניקה לו הכנסה חודשית של 90.000 ש"ח.

6.מאה אלף יורו הושקעו מטעם 'מכון פויירשטיין' בהכשרת עשרות מורים של השיי'ח בטיפולים בילדים מוגבלים.

פרו'פ ראובן פויירשטיין ז"ל והשייח באירוע פתיחת הפרוייקט. 

7.כל בקשה של השיי'ח מרשויות הצבא וממועצת קרית ארבע -חברון להקלות באישורים, מעברי כניסה, שחרור עצורים, הכנסת סחורות וציוד בניה לשטח הישראלי בחברון נענו בחיוביות אוטומטית ומידית, הבקשות הללו היו ברמת יום יום וכולן עברו דרכי, לא היה סירוב אחד, אחד לא היה, אחד....

תחושת התרוממות רוח תמידית לא מקהה לרגע בלב של מקצוענים את תחושת עלה נידף כניד עפעף.
אנשי הרש"פ שזיהו את המתרחש לא טמנו ידיהם בצלחת והחלו במסע הסתה רוחש ולוחש כלפי באמצעות אנשיהם ו'גדודי חללי אל אקצא', שהפיצו מס' פעמים כרוזים בעיר בו כינו את השיי'ח ג'עברי "בוגד שמכר את עמו לציונים תמורת חופן דולרים יחד עם קצין השב"כ הישראלי הנפשע יצחק מגרפתה המכונה אבו נעים", גם על השיי'ח לבד לא יכולתי לסמוך ואך טבעי היה שאבנה את ה 'רכאאז'.

כרוז גדודי חללי אל אקצא הקורא לרצוח אותי ואת השייח.

'רכאאז' בערבית פירושו 'ריכוזי כוח', כשאתה מתגורר לבדך בשכונה ערבית עוינת כיהודי עם כובע של 'סוכן מוסד' שמדביקה לך ממשלת רמאללה וגרורותיה אתה חייב שתהייה לך מערכת שלמה של תומכים ואוהבים בשטח, פרודים אחד מהשני, לא מסונכרנים, ומצטלבים גם.

הם צרכים להיות בכל רחוב, בכל פינה שלו, על כל עליית גג שלישית, הם חייבים להיות צעירים, מבוגרים, ילדים קטנים, זקנים ונשים, שייח'ים ואנשי דת.

אנשי הדת הם התבלין שבתבשיל, שאם אינו קיים אזי אינו בשל לאכילה, בלעדיהם אתה מטרה מהלכת ללא כיפת ברזל, או בקיצור, מתאבד וחסותו של השיי'ח הגדול תהייה חסרת כיסוי לטווח ארוך.

את ה'רכאאז' אתה בונה באמצעות מערכת יחסים אישית שאתה בונה ישירות עם האנשים בבתיהם ובשטח, אתה עוזר להם בבעיות ביורוקרטיות בכלל תחומי החיים, שינוע לבתי חולים ישראליים, עזרה בייצוג משפטי, סיוע מול הרשויות, סוכריה וחיבוק לילד עצוב או שמח, עזרה לצעירים למצוא עבודה, אוזן קשבת ואמפטית, עזרה כספית אישית לנזקקים בלי שיד שמאל תדע שיד ימין נתנה, והחשוב מכל הסברה, בכינוסים יומיומיים מול עשר עשרים ושלושים אתה מפרט את מטרתך וגורם להם להבין שאתה כאן בשבילך בשבילם, זה לא שהם שותפים, זה הפרויקט שלהם ואתה בסה"כ נושא הבשורה.

כשבאחד הלילות הושלך בשכונה לעברי מטר אבנים נזעקו לעזרי באחת עשרות מתושביה שאיתרו בתוך שעה את שתי הזורקים והביאו אותו בכוח אל ביתו של אשרף שם בקשו סליחה כשעיניהם דומעות.
כשפעם אחת בצהרי היום נשמעה לעברי המילה 'ג'אסוס יהודי וויסך' -'מרגל יהודי מלוכלך' מקבוצת צעירים בטלנית שהסבה בפתח בית, נשמעו בתוך דקות מאשרף ג'עברי צרחות איום ברצח עליהם, שרפת ביתם וגירושם מהשכונה, לחיצות ידיים וחיבוקי התנצלות חמים מהם על קפה של 'סולחה' לא הותירה מקום לספק, הם מתנצלים מעומק הלב.

את המושג 'לפחד מהצל של עצמך' חוויתי מס' פעמים זמן צעידתי באישון ליל אל בית השיי'ח, בסמטאות השכונה ראיתי דמות העוקבת אחריי, אינסטינקט הישרדותי המונע ממך להגיב בפתאומיות מוליך אותך בצעדים מדודים אל פינה ממנה תוכל להימלט אל מבוי לא סתום וכאשר אליו תפנה תבין שמבקש נפשך היה הצל שלך שניבט עיוועווים מרפלקס עמוד החשמל והחצי ירח.

מה אתם יודעים?

יום אחד הופיעה לי שושנה גדולה על הפנים.

"חטפת 'חופא'"(מכת חרדה), אמרה לי אום ניזאר הזקנה ונתנה לי למרוח תירקחת של עשבים כשהיא קוראת פסוקי קוראן בנפנוף ידיים מעל ראשי נגד השטן שמנסה לפגוע בי.

ביקורי קבוצות של מאות יהודים מכל רחבי הארץ בשכונת ג'עברי להכיר את נושא בשורת השלום שהפציעה הפכו לדבר שבשגרה, פורום רבנים ושייח'ים באמצעות 'אגודת המפגש הבין דתי' בראשותו של מר יהודה סטולוב, קיבל חממה של ממש לעריכת כנסים דו חודשיים בביתו של השיי'ח ללא חשש מהפרעות חיצוניות.

השר יגאל אלון עם השייח ג'עברי הקודם.

השייח הקודם מוחמד עלי ג'עברי האגדי השליט הבלתי מעורער של חברון משך ארבעים שנה ושהיה אף חונכו של המלך הירדני 'חוסיין', כשקיבל את המלוכה בגיל ארבע עשר, ייצב דפוס מעמדי של 'עצמאות והנהגה' לבני המשפחה.

הסכם אוסלו שהביא לחברון את הרש"פ זעזע והשפיל את מעמדם ההיסטורי.

עכשיו בערה בשיי'ח תחושת נקמת החזרת עטרה ליושנה, את זה הוא ידע אפשר לעשות רק באמצעות ברית עם הצד הישראלי החזק, שתאפשר לו לבצע הפיכה בכוח ולסלק את 'הפולש המושחת והבוגדני שהגיע מטוניס' כדבריו.

האמנם יצליח ?
המשך יבוא...