מבוא- שנת 2007 הייתה שנת מפנה עבורי

7 שנים של עבודת פרך בזונדר קומנדו השמאלני רדיקלי הגיעו לקיצם .
חברי נרי אבנרי העשיר אותי במובא מסרטון מופלא של מרצה אמריקאי המרותק לכיסא גלגלים ומפיק מרגליות כמו 'בית הכלא נמצא בראש'.

 כן, הכל מתחיל מהמוח, דבר אתו שישחרר אותך מהסבל, רק אתו, אבל קודם כל בקש את את רחמי האלוהים , זו העצה שלי.כשהמוח מעורפל באדי רעלים מכף הקלע אין לך יכולת אפילו לחשוב על אלוהים, המקורות ברורים: "ואתה עייף וייגע ולא ירא אלוהים".מה שנשאר זה הגוף שיגיב באינרציה של נחש שכרתו לו את הראש והזנב ממשיך להתפתל או דג שגופו מפרפר גם שכבר עיניו הם גולות משחק שומניות בידי אימא שעושה חריימה לשבת.

"צא משם, צא !" הוא זעק בפרפור, "עשה טעויות בכוח, חשוף בה וחשוף בה ואין אתה תליא בה".

האמת ? מזל . 

יתכן שזה היה נגמר בטבח לא מטפורי בעליל , "קאטל ומקטול"-'הורג והנהרג והמזבח'.

קריסת מסעדת "שאוורמה הרובע" בירושלים שהייתה בבעלותי עקב פשיטת רשויות המס כפעולת נקם של השמאל הרדיקלי שהבין את אשר שכן בקרבו הייתה מסמר נוסף בארון המתים.
ב 1942 הגיעה לרחוב בן יהודה בתל אביב אשה ששבועות מס' לפני כן נמלטה מאירופה, מסתכלת ובוהה ביושבי האספרסו זה דקה או שניים ואז צורחת "איך אתם מסוגלים ?! יהודים כרגע נרצחים באלפים גוואלדדדד"...

-"משיגנע", מלמלו בינם לבינם תוך שהם חוזרים לעיין בעיתון 'הארץ'.
ככה הרגשתי אז כשהלכתי ברחוב.

ספטמבר 2007 ,ארבעה ימים לפני ראש השנה ,שעת אחה"צ ,אני בשכונת ג'בל ג'והר בחברון, הטלפון מצלצל, אבו זייד אישיות ביטחונית פלסטינית בעיר על הקו.

"השייח ג'עברי מחפש אותך בדחיפות ,אייכה?"
את השייח ג'עברי, שיי'ח השייח'ים והדמות החזקה בחברון הכרתי חודשיים לפני כן עת ארגנתי את ביקורו של רון פונדק ז"ל וצמרת מרכז פרס בעיר, הביקור של פונדק בביתו של השיי'ח היה אחת התחנות החשובות בביקור.

איציק מגרפתה בחברת השיי'ח  ג'עברי

כשהגעתי אל ביתו השיי'ח הוא לא נישק ולא חיבק כמקובל, בפנים מכורכמות ומודאגות הוא אמר לי "שב".
בית הכנסת "חזון דוד" לזכרם של דוד כהן ויחזקאל מועלם שנרצחו בפיגוע הוקם על אדמה בבעלות משפחת ג'עברי, פינויים רבים מספור של בית הכנסת ע"י המנהל האזרחי לא הרפו את ידיהם של תושבי קרית ארבע -חברון לשוב ולבנותו מחדש.

שעתיים לפני שהגעתי אל השיי'ח ביקרו אצלו שלוש פעילי שמאל רדיקלי בכירים שהובאו אליו ע"י בן משפחתו עבד אל כרים שניהל את ההליכים המשפטיים לפינוי בית הכנסת ועיסא עמרו אז נציג ארגון "בצלם" בעיר.השלושה הם כפי שהקריא לי השיי'ח: עזרא נאווי, יהודה שאול ואביחי שרון.

בית הכנסת "חזון דוד"

"יש לנו רעיון לפנות את בית הכנסת באופן שבו לא יבנה שוב", אמרו לשייח המופתע.

 "אתה תביא טרקטוריסט שיעלה עליו בערב ראש השנה לאחר תפילת היהודים ואנחנו נתגבר אותו בכ 30 פעילים אנרכיסטים שיקבעו מאחז קבע של פעילי שלום במקום לאחר ההריסה באופן שימנע את הקמתו בעתיד"."ומה יקרה אם הצבא יפתח עליכם באש" תהה השייח?

"נצעק בגיבוי מצלמות שאנחנו יהודים וזו מחאה בלתי אלימה, אנחנו בעלי ניסיון בילעיני", סנטו בו בחיוך."ומה אם ישרפו את הטרקטור שעלותו 300 אלף ש'ח?", הקשה השייח."נעשה לו ביטוח, תקבל חדש" השיבו הזוממים."ומה אתם רוצים ממני?" הבהב השיי'ח בקימצוץ עיין."אתה השיי'ח שלנו לא נעשה דבר בלעדיך" השיב עבד אלכרים, לאירוע גדול צריך בעל אחריות גדול."תשובתי תינתן מחר", פסק השייח וחתם את הפגישה.

עזרא נאווי

"אני מכבד אותך כיהודי שעושה רבות למען השלום ובני עמי", אמר לי השיי'ח,

"לא אתן יד לפגיעה ברגשותיך הדתיים".

"הוא הומו ואנס ילדים" צעקתי תוך שאני מכה על פני, "אל תגיד לי שנישקת אותו" אמרתי בבהלה ודאגה לבריאותו של השיי'ח.

"אתה יודע שזה עובר ברוק ובדם ,המחלה ההיא...."ספלוני הקפה המקוררים שהיו עדיין על השולחן כסימן לעת אשר אירע הושלכו מידית על ידי השיי'ח המבוהל אל פח הזבל לא לפני שמיהר לשטוף את פניו 3 פעמים בסבון .

"אם תצלצל עוד פעם אחת לכאן אמלא את פיך בכדורי דומדום" נהם השיי'ח למחרת אל הדובר הפדופילי אנרכיסטי שביקש לשמוע את התשובה .
המזימה שסוכלה באומץ לא הותירה לב אדיש.

בביקור רשמי של הנהגת קריית ארבע -חברון ומח"ט חברון יהודה פוקס בביתו של השיי'ח הוענקה לו תעודת הוקרה, מסביב לשולחנות עמוסות בכל טוב ענבי הארץ הסבו לראשונה ראשי החמולות של ערביי חברון וראשי ההנהגה היהודית באזור.
את להבת התקווה לשכנות טובה ודו קיום בין יהודים וערבים בחברון שהוצתה במפגש ההיסטורי ההוא לא יכלו לכבות כרוזי השטנה של 'גדודי חללי אל אקצה' שהופצו שעתיים לאחר מכן, ברחובות חברון מטעם הרשות הפלסטינית שזעמה על קיום המפגש.

ראשון משמאל: איציק מגרפתה 

"אם בתוך 24 שעות לא יפורסם כרוז התנצלות נכריז על גדודי אל אקצא כהתארגנות בלתי חוקית", הכריזו באותו ערב ראשי משפחת ג'עברי המונה כ 35.000 איש, להיות "לא חוקי" בחברה הערבית משמעה, להיות 'בנדוק', כלומר ילד ממזר שדמו מותר.

"הוי חברון אצילתי, המבצר שאליו יתנפצו כל המזימות. את ידי זוממי מלחמת האחים והפוגעים בסמלים נגדע ואת ראשם נרוצץ ואת אשר היא אומרת היא מבצעת".

אלו הן המילים שהתנוססו על כרוז ההתנצלות של 'גדודי חללי אל אקצא' שהונח יומיים לאחר מכן עם חותמת מקור בשעה 6 בבוקר על מפתן דלתו של השיי'ח והופץ מטעמם ברחבי העיר.

'הגדר של הבית היא הכוח ', יאמר לי השיי'ח בשיחות המרתון הליליות בשנים הבאות, אכן כוח הוא סוג של מגן.


המשך יבוא....