יום שבת, 21 בנובמבר 2015

הכירו את רחל מוזס, או בשמה המלא רחל סוניה מוזס קלאפיש.


רחל גדלה בירושלים בשכנות לביתו של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרון ברק ועם בנותיו היתה מיודדת .

רחל היא בתם של הציירת הבינלאומית המפורסמת ליליאן קלאפיש וסטפן מוזס לשעבר ראש מכון "גתה" באוניברסיטה העברית .

רחל מוזס שירתה ביחידת 504 בצה״ל כקצינה בכירה בעלת סיווג ביטחוני גבוה, נושאת תארים אקדמאים, איי קיו גבוה, דוברת ארבע שפות ומחזיקה באזרחות ישראלית צרפתית ושוויצרית וכן בנדל"ן רב בארצות אלו.



לאחר סיום שירותה הצבאי עברה ללמוד בבית הספר לאמנויות בצלאל בירושלים שם בהיותה תלמידתו של המורה לצילום חיים דעואל לוסקי נאנסה ושועבדה על ידו במשך שנים.
בשנת 1999 עת התגוררה בניו יורק הכירה את אחמד סבעאווי יועצו של מוחמד דחלאן מפקד מנגנון הבטמ"ס בעזה וגויסה כסוכנת חשאית של המנגנון ,באותה שנה אף נסעה לעזה ונפגשה אישית עם דחלאן .
במהלך שנות פעילותה כסוכנת העבירה רחל מוזס מידעים ביטחוניים מסווגים ביותר הכוללים רשימת שמות של סוכנים ערבים של יחידת 504 בארץ ובחו"ל, שיטות ודרכי הפעלת הסוכנים, אנשי הקשר והמפעילים וכן תמונה רחבה פנימית של היחידה הסודית .

בנובמר 2000 עת בערו רחובות ישראל באש האינתיפיאדה הבריחה רחל במכוניתה את אחמד סבעאווי כשהוא מחופש, מהעיר רמאללה ל"טירה"שבבעלות משפחתה בסביון שם שהה במשך כשלושה ימים (מדובר בווילה ענקית בת 100 חדרים הנמצאת במתחם של 6 דונם ברחוב מבואות בסביון ושנמכרה בשפל של 2004 ב 5 מיליון דולר,אני אישית ביקרתי בכל חדר וחדר בטירה זו).

בשנת 2001 הקימה רחל מוזס ביחד עם המיליונר רוני ערמון את ארגון האנרכיסטים המתפעל את מערך ההפגנות נגד צה״ל בשטחים ושאחראי להפלת חברת חפציבה, בהקמת הארגון השקיעה מוזס עשרות אלפי דולרים מכספה האישי למען המטרה אותה הגדירה בבירור "לפוצץ לישראל החצופה את הפרצוף".

כן , זו המדינה אותה היא שונאת כל כך .
ביוני 2002 נמלטה רחל מוזס מישראל לצרפת בבהילות תוך שהיא חוטפת את ילדינו המשותף ומאז לא שבה, חושיה החדים לא הטעו אותה.
            
                                 

ביולי 2002 בחקירת שב"כ שארכה כ 4 שעות מסרתי את אשר ידעתי על רחל מוזס וביקשתי שיסייעו לי להחזיר את בני לישראל, תגובת הקצין היתה "עליך להודות לי שאיני עוצר אותך כעת על הסתרת מידע עד הלום" ...ומיניה וביה שב"כ לא עוסק בעיניינים שבינו לבינה.

חודשיים לאחר מכן זומנתי שוב בדחיפות אל משרדי השב"כ שם התקבלתי על ידי 3 אנשים שקיבלוני בכבוד רב וכיבדו אותי בדברי מאפה ומתיקה ...
ואז הוא הכניס אותי לתוך חדר אחר, פניו נמתחו, עיניו יקדו רשפו, והוא שאל, זרק, הטיח.....
"איך מביאים את השרמוווווטה לארץ?!"

בשם חיילי צה״ל החשובים לכם בהיותם בניכם אחיכם מגינכם, בשם נרצחי הטרור לאלפיהם, בשם אזרחי ישראל שקולם מושתק ואין מגן להם מסולידריות שמאלנית רדיקלית פרוורטית ביזארית אובר אלס המתנשאת מעליהם ומעניקה לבניה לגיטימציה לכל פשע, אני קורא לכם לשתף פוסט זה, בעשותכם כך אתם יורקים בפרצופה של מי שדקרה אתכם מאחרי גבכם.


לינק לפוסט >> לינק

הכירו את הסופר הצרפתי עמנואל מוזס


הם לא עצרו באדום כשמסרו סודות מדינה לאויב .

לא רעדה להם היד בזמן שפעלו להעניק באמצעות קשריהם ומעמדם הרם במילייה המשפטי בישראל חסינות משפטית לרשת ארגוני טרור אנרכיסטים שמטרתם היחידה היא השמדת מדינת ישראל.

ועכשיו ייחשף קלונם ותגולה חרפתם.


 הסופר הצרפתי עמנואל מוזס


הכירו את הסופר הצרפתי עמנואל מוזס בנה של האמנית ליליאן קלאפיש ואחיהן של רחל מוזס ואנוש שרמן.


עמנואל נחשב לספק שירותים בכיר למשרד התיירות הצרפתי, רוב ספרי התיירות הפנים צרפתית במהדורות השנים האחרונות בעריכתו, כל המתייר בארץ השאנסון עם מדריכון יכיר את שמו.


הנ"ל היה נשוי עד 2007 לגילה לוסטיגר אחייניתו של הקרדינל ז'אן מארי לוסטיז'ה והשניים חיו בעושר ועושר עם זוג ילדים, עד שיחת טלפון המסתורית שקיבלה לוסטיגר, שיחה שגרמה לה לברר עימו את הנושא ולהתגרש ממנו למחרת היום בפועל....


עמנואל אנס את אחותו רחל מגיל 12 עד גיל 16.

יום יום ,ארבע שנים.

בידיעה מלאה של ההורים ליליאן קלאפיש ופרו'פ סטפן מוזס ראש מכון גתה לפילוסופיה גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים.

כשילדה קטנה מקיימת יחסי מין עם אחיה באופן רציף ויומיומי היא עלולה להיכנס להריון.

היא נכנסה.




הפלות לילדה קטנה בבית חולים ישראלי היא דבר מסוכן, עובדת סוציאלית, משטרה.

אמא ליליאן לקחה אותה לשוויץ, לרופא פרטי, שם בארץ שהכל סודי בה, בטירה הענקית של משפחת קלאפיש בעיירה קראון סונסייר בוצעו 'הטיפולים הרפואיים' לילדה 'החולה' ובין טיפול למשנהו היא היתה נאנסת גם שם על ידי אחיה הגדול והמסור שליווה אותה.


בגיל 16 לכשבגרה מעט והחלה לגלות סימני התנגדות החליט אחיה לחסלה.

ביאכטה בריווירה הצרפתית בשעת ערב לאחר שהושקתה לשוכרה הגישה לרחל האחות אנוש כדורי שוקולד למאכל שגרמו להתמוטטותה.

הכדורים הללו היו חשיש מרוכז.


אנוש שרמן, שנמלטה מהיאכטה לא שיערה שמלח זקן שעבר שם במקרה יגלה את רחל בזמן יפנה אותה לבית חולים ויציליה ממוות.

אשפוז של חצי שנה בבית חולים משולב לחולי נפש בצרפת הוסתר מהמערכת הישראלית ורחל התקבלה ליחידת המודיעין בצה"ל 504.




כשנסענו לפריז אני ורחל בפעם הראשונה בשנת 2001, היא אמרה לי כך: "הוא לובש כפפות כי אין לו בשר בידיים, הבשר נשר חלקים חלקים בשטיפות האובססיביות עם הסבון הצרפתי הכי משובח."


בביתו משך היום היה נוהג להסתובב עם אזיקים, לפסיכיאטר לא היתה תשובה, זה היה רעיון של גילה.

הוא גם לא יסתכל לך בעיניים, הוא באמת לא הסתכל.

לימים את מרעום הנפץ הפנימי שאיים להשמיד את המשפחה היה ניתן לנטרל רק באמצעות התלכדות סביב שת"פ רעיוני ומעשי להשמדת ישראל כי זו הנוסחה היחידה שמצא הפרו"פ לפילוסופיה הגרמנית כמתווה מתאר לאיחוד מול אויב חיצוני.


והרי אני ואחי על בן דודי ואני ובן דודי על הזר, כמאמר הפתגם הערבי העתיק.

ארור החושב אוון, לא הכסף כאן הוא המעשה אלא הטריגר הוא המעשה.


כשהפעולות נגד האויב לא היו בשיאן ההורים חטפו מכות, כשהפעולות הרקיעו דרמטית להורים היה שקט, לכן ההפגנות נגד חיילי צה"ל שהתקיימו בבילעין מידי שישי בחסינות משפטית יצוקה עלו והתעלו על עצמן שוב שוב כבאר תשפוכת רותחת מהגהינום העולה על גדותיה.

לכן גם קרסה חברת הבניה חפציבה כתוצאה מהפגנות אלו ומהחלטת הבג"צ שגיבתה את טענותיהן.


יכולותיה של משפחת קלאפיש בצמרת הממסד הישראלי משולות ליחידת ממשלה רבתי .

מהשב"כ הישראלי הם עשו פורפרה במשמש בלי בשר בידיים אבל עם כפפות ממשי.


את הפוסט הזה אי אפשר לסיים בתפילה ומחשבה למנוחתם של הקורבנות המעונות כבפרשת פריצל ודומותיה שזעזעו את העולם.

הקורבנות הם אנחנו, אזרחי ישראל, הבה נתפלל לריבון העולמים שיעניק לנו צדק ונחמה על פשעים שעליהם שילמנו אבל לא ביצענו.

הכירו את הציירת הבינלאומית ליליאן קלאפיש

ליליאן קלאפיש היא אמם של רחל מוזס קצינה בכירה בדימוס ביחידת הפעלת הסוכנים 504 בצה'ל שנמלטה לצרפת לפני 13 שנה והמבוקשת ע'י השב"כ בפרשת ריגול ביטחונית חמורה ושל טייקונית הנדל'ן מלונדון אנוש שרמן המממנת בסכומי עתק יתומי מתאבדים פלסטינים שביצעו פיגועים נגד אזרחים ישראלים.


היא גם אמו של הסופר עמנואל מוזס הנחשב לדמות חשובה בגוורדיה האליטיסטית של מילייה התרבות הצרפתי.

בנתיים את השם עמנואל תזכרו הייטב ,תשננו.הוא קשור לפרשה גרעינית מ'ס 1 של רחל מוזס.

ליליאן קלאפיש (יושבת ראשונה מימין)


קלאפיש שיצירותיה הפיגורטיביות אקספרסביות נחשבות לפורצות דרך בעולם האמנות והמוצגות בדרך קבע בכנסת ישראל ובמשכן נשיא המדינה נחשבת לאמנית אוונגרדית בליגה בינלאומית גבוהה ועבודותיה נסחרות בעשרות עד מאות אלפי דולרים לתמונה.


ליליאן נחשבת תורמת כבדה לארגוני שמאל רדיקלי הפועלים בישראל, תרומותיה מוערכות בעשרות אלפי יורו מידי שנה.


ליליאן היא בתו של סולי קלאפיש ז"ל מגדולי סוחרי הדגים של צרפת בשנות ה 70 שהוריש לה הון במיליוני דולרים, היא גם אחותם של מדען האטום פרו'פ רוברט קלאפיש משוויץ ופרו'פ מרסל קלאפיש מארה'ב ממפתחי כיפת ברזל וכן של הרב דוד קלאפיש ממרסי.

אכן משפחה עוצמתית.


על מעמדה הגבוה של ליליאן קלאפיש בצמרת הממסד הישראלי תוכלו ללמוד משלושת הסיפורים הבאים:


1. כשאיתן הבר רל'ש רוה"מ יצחק רבין ז"ל היה בתפקידו הוא נהג להגיע לביתה לפי הזמנתה לשיחות מיגלינג על המצב.


2. כשבני נולד צלצלה אלי תא'ל שולה ליגום ראש אגף באכ"א בצה"ל וביקשה שהברית תיערך בביתה בתל אביב ,כשסירבתי בגלל עינייני נוחות הקשורים לסבי ז"ל שהתגורר בירושלים היא עברה לתחנונים ,כשזה לא עזר היא נתקפה דיכאון ולא הגיעה לברית.


3. אהרון ברק נשיא העליון לשעבר ושכנה הצמוד בנילי 14 ברחביה רואה בה ידידת נפש, סליחה, היא רואה בו ידיד נפש, הוא רואה בה אדמו"ר.

ולא רק הוא והיא, צמרת שופטי ישראל תראה בשיחה עימה תוך צפיה והסבר על יצירותיה את פסגת העינוג.


בברית שנערכה לבני בפנטהאוז שלה נכחה עילית הפרקליטות, אל תתלהבו הן זקנות מכוערות שכמו נלקחו מתמונות דיוקן אפרוריות של משרדי עורכי דין צרפתיים המחטטים באף ומשכנעים אותך שהפיקו יהלומים.


בבוקר לח של שנת תשס"א הגיעה ליליאן אל הבית בסביון בו התגוררתי עם רחל, זה היה יום הייארציאט של אביה שמנוחתו בסביון, בדרך היא באה למסור ברכת בוקר טוב לבתה.

מתוך עפעפיים של נמנומי בוקר הבחנתי ברחל יוצאת החוצה, נמנום ועוד חצי נמנום הופרעו באבחה עת קול פנימי עודד אותי לצאת החוצה.

על רצפת האבן האקרשטיינית היא היתה שרועה כשיצירת חלציה מעליה חובטת בה בהתקף טירוף ובחמת זעם .


רחללללללליייייייי .......צעקתי !

סליחה ,היא נשפה במהירות עת חלפה על פני תוך שיבה מהירה אל הוילה.

את ג'ב קלאפיש הקמתי במו ידי, זו העזרה היחידה לה נזקקה ממני, את פתיחת תיקה הלבן המהודר היא עשתה לבד עת הוציאה ממנו מטפחת לנגב את כתמי הדם שהתערבבו בחול שנדבק לפניה.

גם את הכובע הלבן היא סידרה לבד.

הכל בסדר , הכל בסדר אמרה באדיבות מעוותת בכאב בזמן שמיהרה אל רכבה בואכה בית החיים.


לא ליליאן לא,לא הכל בסדר ,משהו מבהיל קרב ובא.


קישור לפוסט >> לינק

הכירו את עיסא עמרו החמאסניק משגלן של נשות השמאל הרדיקלי.

את עיסא הכרתי לראשונה ב 2004 בחברון במשרדו של עזמי שיוכי מזכ"ל "הליג'אן א שעבייה" הלוא הם "הוועדות העממיות".


הוועדות העממיות כשמן כן הן ,כולם שם 'עממייים', תמצא שם מבקשי מקלט הבאים להיטהר מזוהמה שדבקה בעברם, משתפ'ים המבקשים לחזור בתשובה, מפתוחות הנזקקות לאיחוי הקרום וגם מי שדוד שלו אנס ילד.


הלג'נה לא משופה במצלצלים אבל תעניק לך תעודת טיהור מחטאיך לאחר שתבחן את גובה דציבלים של קולך מול הציוניהוד הכובש.

אז יש שם רגוליישן, באים הולכים נכנסים יוצאים, כולה ג'אייה.


 עיסא עמרו החמאסניק


כבחור צעיר שנכנס לשוק הגווארדיאדה החברונית עם כתם רחב פס על מצחו פנה עיסא להיטהר גם הוא מהבושה שהמיט דודו חסן על משפחתו עת אנס ילד קטן בקסבה וחוסל על הפדיחה.


הנביא מוחמד אמר "וואידה בוליתום ,פא סתתרו"- 'אם הסתבכתם במעשה קלוקל,הסתתרו'.

הדוד חסן שלא הסתתר כהלכה חוסל והמיט חרפה על אחיינו שנאלץ כעת להיטהר לעין כל, זהו הרעיון בעצם.


כבוגר הפולטכניק, חמוש באנגלית משובחת, חבר עיסא במסגרת פעילותו ללאג'אנב אלו הם 'הזרים' שבאמצעותם אפשר גם לחגוג וגם להיטהר בלי להסתתר או להיות מחוסל.


את 'מרכז אל דעארה לסאלאם' הוא 'בית הבושת לשלום' הקים בבית ששכר ושיפץ בתל רומיידה ע"ח ארגון "בני אברהם" הגלגול הקודם של "שוברים שתיקה".


אין אנרכיסטית שלא עברה אצלו אישית טיפול 10000 ,לא עברת? לא הקרבת את תומתך למען השלום אשר אליו תחזינה עינינו ותצלנה אוזנינו.

גם ארגון "בצלם" נלווה עימם היו לבני לוט סלה, מה יותר מרגש מלהניף מעלה את דגל הגאווה ועוד בחברון השמרנית?

מ"בצלם" הוא פוטר לאחר שנחשף שכנציגה הוא ארגן הפגנות אלימות זבות דם ואת הדגל שהתנפנף בגאווה ובוז מעל בניין בר'ח השוהאדה הורידו תושביו לאחר שהסברתי להם שמי ששם אותו תוקע אותם מאחורה.


אשתו אינה, היא אחייניתו של מחבל החמאס עותמאן בדר שהתאבד על 16 חפים מפשע בפיגוע המוני ב 2004 בבאר שבע, בן דודו מחמוד רצח את התינוקת שלהבת פס ואת היין של 'שפוך חמתך' השפרצתי לו מול העיניים על מפתן בית בושתו מיד לאחר הפסח, באותה שנה התפגר בנו הקטן מבליעת בלון, כמה מרמור יש ביני לבינו, אללה לא ירודו.


פעם הוא ניסה לחנוק אותי, ככה כשנתקלנו באיזו סמטא חשוכה, באותו ערב שלחו בני משפחת אבו סנינה שליח עם אקדח להביאו לשימוע, כשהוא הגיע הוא נפל על פני וקילל את רחל קלאפיש מוזס, הכל על הראש שלה, הכלבה.


למחרת הוא הגיע אל משרדו של ההוא עם האקדח ושאל, "לא התכוונתם ברצינות להגן על השבכני'ק היהודי,נכון?"

"מפגר", ענה לו האקדוחן, הוא לא שבכ'ניק, הוא השליח האישי של שרון בחברון ועדיין מחסוב עלינה (נחשב שלנו), ע'ירו? מה עוד...?


לבסוף חטפתי הרשעה בכתב אישום מהשופטת אילתה זיסקינד בהאשמה על הטחת קצף גלידה בפרצופו.

זו לא הגלידה אליבא דה גילדה, שלא אוהבת שמפריעים לבנותיה להגיע לסיפוק חמאסי עילאי בתחתונים.



לינק לפוסט המקורי >> לינק

יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

הכירו את עיתונאי 'הארץ' ופעיל השמאל הרדיקלי ארי ליבסקר.

את ההכרות ביני לליבסקר עשתה רחל קלאפיש מוזס מיודעתכם לשימצה ב 2001.
'הוא רוצה לצלם עליך סרט,אתה בעיניו כוכב', אמרה רחלי שוב ושוב, איך זה נשמע מוזר לקרוא לדמות מאיימת כזו 'רחלי', נכון ?

הסכמתי בלי מועד מוגדר ומאז כל יומיים שלושה קיבלתי טלפון מנערת הפקה אחרת שהזמינה אותי אל דירות מסתוריות שונות בצפון הישן של תל אביב.
עוד נגיע לסרט שלא צולם אבל כאן העלילה פנתה לכיוון אחר.

את העיתונאית הפלסטינית קאוטר סאלם הכרתי אישית לראשונה במשרדו של נאסר מסוואדה (אבו ג'יהאד) מפקד התנזים בקסבה של חברון ,היא הייתה יושבת אתו כמעשה יום יום וממפה עבורו ברחל בתך הקטנה את תושבי הישוב היהודי בחברון ,עם צילומים ושאר קטניות שליקטה בשיטוטיה באזור בו כינויה 'המכשפה' היה שגור בפי כל.

קאוטר סאלם

ותואר זה על שום מה?
הן על לבושה המופקר, היות שיניה הקדמיות בולטות ועיניה המרצדות שחור שחור כמעשה חג'אב הוא הכישוף האסור אפילו באיסלאם, אך לאשה חללה וגם זונה מאושר גם מותר כי מקיימת היא את מצוות הג'יאהד נגד היהודים 'לעדוהום קהארין'='מרה עד מאוד לאויביה' .
מכשפות אמיתיות הם טיפוס מזמין ....


זוכרים את הסרט על שילגיה ?
' בואי חמודה, בואי מתוקה' סימנה המכשפה באצבעה ...
יש לי הרבה סוכריות לתת לך ....בואי ,בואי .

עם פריצת האינתיפאדה צלצלה אלי קאוטר סאלם וביקשה את עזרתי בהסעתה אל מערכת עיתון 'אל אתיאחד' בחיפה שבמקביל להיותה כתבת העיתון 'חייאת אל ג'דידה' שימשה גם ככתבתו.
שאלתי מאיזה מחסום לאסוף אותה והיא הפנתה אותי אל רחוב ציונה תג'ר 13 ביפו , 'בוא עכשיו לשתות קפה', אמרה .
לאיזו מאורה סוחבת אותי השבח'ית הרהרתי בקול ביני לביני ,יאללה נראה איפה התמקמה בשעת לילה ,הלכתי.

את הדלת לדירת הפנטאוז המפוארת פתחה המכשפה בעצמה, 'תפאדל יא חביבי ', תפאדל' צייצה בקולה הצווחני תוך שהיא מושכת אותי פנימה אל ארמון מכושף בו 2 ילדות בנות 11 מנומשות מכף רגל ועד ראש מביטות בי במבט חולמני ואסקפיסטי כשאמא מולידתן ממיסדי 'קפה יאפא לתרבות ' סונטת בי חיוך עצור.
לא ניחשתי שהן היו מנומשות מ'א ועד ת' בלי לפספס את האות פ' ,עיני נשזפו בהן.

למחרת בדרך לחיפה היא נלחצה מכל אוטובוס שעברתי לידו ...'יא דילייי'...'יא סאטריייי'...צרחה, אוטובוסים עלו בעשן אז.
כשנזעקתי להרגעתה היא אמרה, 'אתה מרגיע אותי ולא ארי, לתוך פיו אני מטילה את מימי כשהוא צועק סקס טרור !

הוא לא גבר שיודע להרגיע אשה, אתה כן, אבל גברים כמוך כבר לא יתחתנו איתי, לפחות אני משתינה על הכיבוש'.

ארי ליבסקר במרכז, רועי צ'יקו ארד משמאל.

בלילה ,תוך שאני מלטף את מצחה של 'רחלי' שאלתי עליו.
'ארי ורועי צ'יקו ארד (עיתונאי הארץ) מסממים נשים ואונסים אותן ', אין לנאנסות מושג מה עברו אבל בתת המודע בעמום עמום הן יודעות שקרעו אותן תרתי משמע כשהן יושנות'.
ואיך את יודעת שאלתי ?

הייתי שם ,אמרה ,אני השטן ,אבא שלי תמיד אמר לי שאני כזו.




לינק לפוסט בפייסבוק >> לינק


הכירו את ע"'ד שלמה לקר מהצמרת המשפטית של השמאל הרדיקלי .


'בדיש אחכי כתיר וולא אחכי קליל' -' לא רוצה לדבר הרבה ולא רוצה לדבר קצת' ,כך היה אומר לי השייח הבדואי אבו מוסא אל ג'אהלין ז"ל, כשהייתי מספר לו בלילות הארוכים באוהל לאור ירח עד כמה השמאל הרדיקלי הוא השטן בהתגלמותו שיביא אסון על אומת ערב.

ידידי היקר שחף פילובי'ץ ז"ל נהג תמיד לומר לי: "איציק ,מבחן התוצאה." תמיד "מבחן התוצאה".
הוא צדק ,וגם אני צדקתי בדברי לשייח שהרגיש בחושיו החדים שאני צודק, גם אם לא עכשיו, מחר אצדק.
בשנת 2000 בשליחותו של פרופסור אהוד שפרינצק ז"ל הצלחנו לגבש מסמך הסכמות בין תושבי תל רומיידה ורחוב השוהדא בחברון היהודים והערבים שכלל התחייבות על המנעות מאלימות ופתרון סכסוכים מקומיים בדרכי שלום ,כבורר מוסכם נקבע הפרופסור שכולם כיבדו ואהבו.

רחוב השוהדא בחברון

מהצד היהודי חתם על המסמך הרב הלל הורוביץ יו'ר הוועד באמצעות מכתב רשמי המאשר אותו.
מהצד הערבי חתמו 6 ראשי חמולות מקומיות תוך סיכון עצמי לא פשוט כיוון שבאותו זמן ערב האינתיפאדה ההיא הרש"פ שהתנגדה למהלך שכזה הייתה חזקה מאוד.


המסמך נמסר ע"י פרופסור שפרינצק לראש הממשלה, אהוד ברק אשר התרגש מאוד לראותו.
התוצאות נראו בשטח ממש ,פתאום ,שקט.

לאחר כמה חודשים פנה עו"ד שלמה לקר לבג"ץ בעתירה להוציא צו מניעה לבניית בנין קבע ליהודים שהתגוררו בקראוונים בשכונת תל רומיידה וזכה, כתוצאה מכך הבניה נעצרה.

 תל רומיידה שבחברון


את העתירה הוא הגיש במימון קרן אירופית ובשם 'ועדת הבינוי הפלסטינית בחברון' שלפי דרישתו חייבה את התושבים הערבים השכנים לחתום על בקשת העתירה .
אתם מבינים ? 

אם התושבים הערבים לא יחתמו אז הם יהפכו למשתפים ועלולים להיעצר ע"י הרש"פ.
הצד היהודי שראה בכך ובצדק הפרה של ההסכם מהצד הערבי הכריז על התנערות ממנו.
'אללה ילעאן שלמה לגאר וואיחרב ביתו זאי מה חרב ביתנא' -'אלוהים יקלל את שלמה לקר ויחריב את ביתו כפי שהחריב את בייתנו' צעקו ביאוש השכנים הערבים עת פקדתי את ביתם לאחר שהזעיקו אותי כתוצאה מפרץ אלימות שחזר שוב ובו הסברתי להם את הסיבה להתחוללותו.

אבל למה חתמתם ,שאלתי,מה לכם ולו ?
'הוכרחנו ע'י הסולטה ' ,אמרו בייאוש.
בפגישתי עם לקר בביתו של ידיד משותף בירושלים הסברתי לו את המצב המורכב ובקשתי רחמים ,לא עלי ,על האלו שעל גבם חרש חורשים.
עיניו הרעות פסקו מונוטונית ' המאבק בכיבוש הוא עסקי ולא עסקם ,תל רומיידה היא רעת החולות'.


שלוש שנים לאחר מכן פנה להפגש עימי שוב , ביקש את עזרתי עם הצעת שיפוי נדיבה בלשכנע את שר הוואקף הפלסטיני סוליימן אבו סנינה (דודו של ע'אסן שהציל אותי מהחטיפה ושהצלתי אותו מ 18 שנות מחבוש) שיאות לחדש לו את המינוי כעו'ד של 'הוועד הפלסטיני' להגשת עתירות מוזמנות נגד הישוב היהודי בחברון.

לא בכדי אלא מעיקרא דמעשה , 250.000 $ שהעניקה ממשלת נורבגיה נועדו לזאת.
בטרקלינו של כבוד השר שפכתי את מררת ליבי, הן יום נקם ושילם.
'חראמי הדא, חראמי, בחיב אל מאסארי, הא'?

-'גנב זה גנב, אוהב כסף, הא'?
תהה,קבע כבוד השר.
'מא יהמק אבו נעים יא חביבי' -'הסר דאגה מלבך חביבי אבו נעים' .
הדאגה הוסרה , עתירותיו גם ,ואת אשר חוותה בתו היחידה מאיה במושב אמירים מאחיינו של האנרכיסט יונתן פולק אנצור לעד בליבי .
לא כי זה קשור לעתירות ,אלא לזעקות של השכנים.





את הפוסט ניתן לקרוא בדף הפייסבוק שלו בלינק זה.